<h1>ראב"ן סימן שי"ח</h1>
<h2>דף סב:</h2>
תניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן וכמה אמר רבא עונה וכמה עונה [נדה ס"ה:] אמר ר' יוחנן או יום או לילה, שאם וסתה ביום יפרוש לילה שלפניו ואם ווסתה בלילה יפרוש יום שלפני הלילה, בזמן תקופת ניסן ותשרי שהיום ולילה שוין אבל תקופת תמוז וטבת שאין יום ולילה שוין חצי יום וחצי לילה לפני הווסת. ואם רוצה לצאת לדרך מותר לשמש אפילו באותה עונה, דאמר רבא [יבמות ס"ב:] חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנאמר ופקדת נוך ולא תחטא ואמרינן לא נצרכה אלא אפילו לאותה עונה שאם יוצא לדרך באותה עונה יפקוד אותה. וכל הפורש [שבועות י"ח:] מאשתו סמוך לווסת הוויין ליה בנים זכרים בעלי הוראה דסמוך לוהזרתם כתב להורות ביום הטמא ואשה כי תזריע וילדה זכר. ואין ווסת דאורייתא [ט"ו.], שיש אשה שרואה מל' לל' ויש שרואה מכ' לכ'. ונידה היכא כתב, ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנידתה [ויקרא ט"ו]. וטבילה בנידה לא כתיב, אלא דלא גרע משאר טמאין דכתב [שם ט"ז] ורחץ במים את כל בשרו ותניא ביבמות בפרק החולץ [מ"ז:] כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנידה. ואם לא תראה בשעת ווסתה מותרת לבעלה עד שתראה דהא דתנן מטמאה מעת לעת [נדה ב'.] לטהרות אבל לבעלה לא.
